#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כח. באיזה אופן אם נמצא אחד מהם קרוב או פסול בדיני נפשות עדות כולם בטלה? 	"כתבו התוס' (ד""ה בזמן):<br>לר""י לרבי יוסי שהעיד בפועל אפי' לא נתכוין להעיד, לרבי כשהעיד בפועל ודווקא שהתכוין להעיד. לרשב""ם א""צ להעיד בפועל, לרבי יוסי כשראה ולרבי כשהתכוין להעיד. לרשב""א לרבי יוסי רק אם התרה, לרבי אפילו לא התרה אבל נתכוין להעיד."	סנהדרין תוס' ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ל. באלו אופנים מפרש ר""ת מדוע לר' מאיר בג' ולרבנן בכ""ג למ""ד שהוכחשו בבדיקות? "	"כתבו התוס' (ד""ה בפלוגתא) שלשה אופנים:<br>א. דלכ""ע חוששין ללעז, והטעם שאין חוששים לר' מאיר שמא יבואו עדים אחרים שזינתה הוא משום דמיירי שאמרו העדים שלא היה שם עד אחר. והטעם שלרבנן בכ""ג הוא משום דמיירי שאח""כ הכחישו עדי האב את עדי הבעל הכחשה גמורה, שאע""ג דאין לחוש לעדים אחרים מ""מ יש לחוש שמא יזים את עדי האב ולכן צריך כ""ג.<br>ב. דמיירי שיש לבעל שני כתי עדים המכחישות זו את זו בבדיקות ששוב אין לחוש לר' מאיר לעדים אחרים שאפילו יבואו יהיו מוכחשים מאלו בבדיקות , ולרבנן יש לחוש לעדים אחרים דהכחשה בבדיקות אינה כלום <sup>יז</sup>.<br>ג. דמיירי שעדי האב הזימו לעדי הבעל שלכו""ע אין לחוש לעדים אחרים, ולרבנן בכ""ג אם הזימום קודם גמר דין משום כבוד ראשונים <sup>יח</sup>, ואם הזימום לאחר גמ""ד משום דהוה דיני נפשות, ולר' מאיר לא שייך כבוד ראשונים משום שלא היה כאן חיוב מיתה שהוכחשו בבדיקות.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יז.  וביאר המהרש""א דגם לתירוץ זה איירי שהכחישו אותם עדי האב הכחשה גמורה ולכן אינה נהרגת, ולרבנן צריך כ""ג משום שיש לחשוש שיבואו עדים אחרים שלא יוכחשו לא מפי עדי האב ולא מעדים הראשונים.
<br>יח.  וביאר המהרש""א לעיל ח, ב על תוד""ה רבה שיש כבוד ראשונים משום דשם הזמה מיהא איכא וכאילו הוה מיתה בזוממים.</span>"	סנהדרין תוס' ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא. כיצד נאמר שהאומר פלוני רבעני לרצוני הוא רשע והרי החשוד על העריות כשר לעדות? 	"כתבו התוס' (ד""ה לרצונו) שלשה תירוצים:<br>א. שבחשוד על העריות מיירי שאין עדים שבא על הערוה אלא רק שמועה שהוא גס בעריות ומתייחד עמהן.<br>ב. שבעריות כשר משום שיצרו תוקפו כ""כ וחשוב כאנוס. אבל ארביעה אין יצרו תוקפו כ""כ.<br>ג. בשניהם יצרו תוקפו, וכשר לעדות אחרת ולא ארביעה שהחשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו."	סנהדרין תוס' ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לב. העדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו מחמת ממון אינם נאמנים. למ""ד דאמרינן פלגינן דיבורא מדוע לא נאמין למה שאמרו שהיו אנוסים אבל לא מחמת ממון? "	"תירצו התוס' (ד""ה ואין):<br>א. דאתיא כמ""ד דלא פלגינן דיבורא בחד גופא.<br>ב. דכיון שמדאורייתא השטר כשר ורק מדרבנן צריך קיום לא פלגינן דיבורא כדי לפסול את השטר <sup>יט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יט.  והר""ן תירץ שאנוסים לבד אינו דיבור שלם, וכשאומר אנוסים מחמת ממון זה דיבור אחד ולא שייך פלגינן. </span>"	סנהדרין תוס' ט:		
